קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים להעמקה

  קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים

ברור שמבטא האותיות הנכון הוא של הספרדים ועדות

1. לפי מה שידוע במצרים ביטאו את הוא"ו

אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

איך אדם יכול לשמח את עצמו? | שירו

יש כלל: שם אלקים או שם אדנו”ת, אם

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

ברכת הגומל בלילה | מחלוקתו של רבי יצחק

1. בודאי שכדאי שיקרא כמבטא הספרדי והתימני שהוא

(חזון עובדיה ימים נוראים) זהירות משינה בקריאת שמע

א. שם טוב מאד וכיודע שמירב היתה בתו

“יגיע דור שכל היהודים בישראל יבטאו נכון” |

הסגולה שיש באמירת הפסוק 'לישועתך קיותי ה'' בשבעה

תחנון ביום ירושלים | באיזה אופן מותר להנמיך

מדוע בימינו גם לדעת החזון איש אין צורך

זמן קריאת המגילה ברמות | קריאת זכור מדאורייתא

“מי יודע כמה תפילות הולכות לאיבוד על כך

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

אנחנו הספרדים מבטאים "קטניות" בקמץ חטוף תחת הקו"ף

איני יודע כיצד אפשר לבלוע תיבת "אלוקינו", והרי

השאלה לא כל כך מבוארת. ואם הכוונה מנין